לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

מכה חצופה אחת על השולחן

צילום: יעקב סער. לע"מ

הקפאת בנייה תחת לחץ אמריקאי אינה המצאה חדשה. ישראל הראל נזכר בהקפאה הראשונה ובמפגש טעון אחד שהניב מהפך.

לקראת יום שחרור ירושלים, יו"ש והגולן שוחחנו עם מספר דמויות מפתח בהתיישבות, העלינו זיכרונות מימי בראשית ותהינו עד כמה העסיק חזון הריבונות את חלוצי יו"ש בימים ההם, ימי הצעדים הראשונים של ההתיישבות.
 
ישראל הראל

 
 
הפובליציסט וההוגה ישראל הראל, היו״ר-המייסד של מועצת יש״ע, ״נקודה״ והמכון לאסטרטגיה ציונית, נזכר באירוע לכאורה ״קטן״, אך דרמטי וסוער, שהתרחש בשנת 1980 מאחורי דלתיים סגורות בחדר ישיבות הממשלה.
 
שנתיים חלפו מאז מהפך 77 'והתקוות שרבים בהתיישבות ומחוצה לה תלו בהבטחתו של ראש הממשלה, מנחם בגין, להקמת ״הרבה אלוני מורה״, נכזבו. "לצערנו לא קמו הרבה וגם לא מעט", נזכר הראל ומזכיר כי הקפאת בנייה בעקבות לחץ אמריקאי לא החל בעידן בקר אובמה. כבר אז הפעיל הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר (הראל: ״העוין ביותר לישראל מבין נשיאי ארצות הברית"), לחץ על מנחם בגין בדרישה להקפיא את הבנייה ביהודה ובשומרון, לחץ שהחל מיד עם פגישתם הראשונה.
 
"בתגובה להקפאה ההיא החלה מועצת יש"ע, שאך זה קמה, במסע לחצים על הממשלה, אך ללא הועיל. לבסוף החליטה שהנהלת המועצה, היינו ראשי המועצות (היו אז 4 בסך הכל) ואני נפתח בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה. להפתעתנו, השביתה מגנטה אלינו אלפי מזדהים מרחבי הארץ, במיוחד את תושבי ירושלים. יישובים שלמים עלו לגבעת הוורדים והצטרפו גם הם לשביתת הרעב. היישובים המובילים היו אלקנה ואלון שבות, אבל אליהם הצטרפו עוד רבים משאר היישובים (המעטים) שהיו אז. מדי כמה ימים קיימנו הפגנות שבאחדות מהן השתתפו אלפי איש. השביתה וההפגנות, שבהן השתתפו גם אנשי ליכוד, כאבו מאוד לבגין. הוא שלח אלינו את יצחק שמיר, אז שר החוץ, לשדל אותנו שנפסיק לשבות, ומדי כמה ימים גם נקראנו אליו לשיחה שבה טען שהוא חפץ לא פחות מעמנו בהרחבת ההתיישבות, אולם בנסיבות המדיניות שהן נתונה ישראל, בתחום הזמן הזה, הדבר אינו אפשרי. ׳ביטחו בי׳, ביקש והפציר בנו להפסיק את השביתה".
 
"היינו מאוד עיקשים ולא נענינו. באחת הישיבות, כשכבר היינו מותשים מרעב ,הוא פרש ידיו, פתח את לבו והתוודה: ״הבטחתי לנשיא קרטר, לא להקים יישובים חדשים. האמינו לי, היו לי סיבות טובות להבטיח כן״.
 
למשמע דברים אלה היכה הראל באגרופו בשולחן וקרא: "אדוני ראש הממשלה, גם לעם ישראל הבטחת; הבטחת ׳הרבה אלוני מורה׳!". באותן שניות, נזכר הראל, אחזה התרגשות רבה, אולי אף תדהמה, בכולם, גם בו עצמו, על התעוזה. "היינו נדהמים וגם הוא. הוא קם, חיוור פנים ואמר 'כך אני לא יכול להמשיך' ועזב את אולם ישיבות הממשלה. יחיאל קדישאי, מזכירו המיתולוגי, הלך אחריו, חזר כעבור זמן קצר, פנה אליי ואמר 'תתנצל ואז תתחדש הישיבה'. אמרתי שלא אתנצל כי אמרתי אמת לאמיתה. עמדתי כשני מטר ממנו בקדומים בשעה שהבטיח לעם ישראל לבנות הרבה אלוני מורה".
 
"אחדים מחבריי ביקשו שאקבל את בקשת קדישאי. בגין, למרות האכזבה ממנו, היה אוטוריטה בעינינו וחשנו לא מעט דיסטנס ממנו. אפילו אליקים העצני שהיה הסמן הימני של מועצת יש״ע, מעין שומר חומות שדאג שלא נהיה נתנהג כמפד"לניקים, ביקש ממני שאתנצל. אמרתי להם שאם נבקש סליחה על מה שנאמר כאן, נמעל בשליחותנו ובחובתנו".
 
החבורה חזרה אל גן הוורדים להמשך שביתת הרעב שנמשכה כארבעים יום. שביתה שהחלה לפני פורים נמשכה בליל הסדר והסתיימה סמוך ליום העצמאות. בליל הסדר אכלו השובתים פירורי מצות". הידיעה ששביתת הרעב נמשכת גם בפסח גרמה לתסיסה מיוחדת. רבנים הגיעו כדי לשדל אותם להפסיק. ״לא הסכמנו, ואף הרחבנו את שורות השובתים והגברנו את ההפגנות מול משרדו של בגין. אחרי פסח קראו לנו שוב ללשכתו. קדישאי לקחני הצידה והציע שאתנצל. הדבר ישפיע לטובה על אווירת הישיבה. הודיתי בנימוס".
 
"יצחק שמיר פתח את הישיבה ואמר שהוא וראש הממשלה דנו באפשרויות שונות לפתרון המשבר, ועיקרן: מציאת דרך להמשך פיתוח ההתיישבות ביש״ע. הואיל וזו המגמה, המשיך שמיר, הפסיקו את השביתה וביטחו בנו. התעקשנו וביקשנו לשמוע מה הן ״האפשרויות״ שצצו עכשיו ולא היו אפשריות עד עתה. שמיר היסס רגע ולאחר מכן ביקש שהן תהיינה חסויות. אחת מהן, זו שקיבלנו בסופו של דבר, הייתה להקים ועדה בראשות השר יצחק מודעי שתבצע סקר קרקעות מקיף בכל יו״ש, תאתר אדמות מדינה ועליה ייבנו בהמשך הזמן יישובים חדשים. זה היה עבורנו סימן טוב כי מודעי היה עצמאי בדעותיו ובמעשיו, ונחשב לקרוב בעמדותיו אלינו. ואכן, הוועדה בראשותו קמה, ועו״ד פליאה אלבק ז״ל, ראשת האגף האזרחי במשרד המשפטים, הייתה למרכזת המקצועית שלה. היא ונציגים שונים ממשרדי הממשלה, צה״ל והמנהל האזרחי (אז עוד קראו לו הממשל הצבאי) יצאו, כשהיא מובילה בתנופה רבה, לבצע את הסקר. את הוועדה ליווה מקרוב מאוד אריק שרון, אז עוד בתקופת הבנייה שלו״.
 
אלבק, "אישה דגולה ומשפטנית אמיצה", כהגדרתו של הראל, החלה בעבודה נמרצת למיפוי וחקירה מעמיקה של מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון, כל זאת, כאמור, יחד עם אריאל שרון. הוועדה בראשותה איתרה אדמות מדינה לקראת תנופת ההתיישבות שתבוא. ג'ימי קרטר הפסיד בבחירות, רונלד רייגן נבחר, וזמן מה לאחר מכן הגיש תכנית מדינית לבגין, שעיקרה נסיגה ישראלית מיהודה ושומרון תמורת שלום. אך בגין אזר עוז והבהיר לבית הלבן שישראל אינה צ׳כסלובקיה (שהכתיבו לה תנאי כניעה ערב מלחמת העולם השנייה) שאין לו כל כוונה לקבל תכתיבים. ואריאל שרון, אז שר החקלאות, התייצב בראש מעשה ההתיישבות בימים ההם".
 
 
בחלקה השני של שיחתנו עם הראל שאלנו עד כמה העסיק חזון הריבונות את ראשי ומקימי ההתיישבות בשנותיה הראשונות. תשובתו נחרצת ונוקבת:
 
"המחדל הגדול של תנועת ההתיישבות שלנו הוא שלא חשבנו במושגים של ריבונות. שאפנו לזה בממד ערטילאי, אבל ריבונות מביאים על ידי מדינאות, ומדינאות לא הייתה בהנהגת גוש אמונים ומועצת יש״ע. צר לי לומר שגם ההנהגה שחוללה את התנועה הזו, תנועה שלא הייתה כמותה בישראל (התנועות האחרות קמו בחו"ל. גוש אמונים היא למעשה התנועה המגשימה הראשונה שקמה בארץ ישראל, חוץ מתנועת 'מחנות העולים', שלא הייתה בעלת עצמה כמו גוש אמונים), לא החשיבה את המחשבה והמעשה המדיניים. היא חשבה שדי בהתיישבות כדי להביא לריבונות. על בשרנו למדנו, בסיני ובגוש קטיף במיוחד, שהתיישבות אינה מבטיחה ריבונות".
 
"תנועת הריבונות צריכה כיום להיאבק מאבק שהיה אמור להתחיל לפני כ-45 שנה, עת קם גוש אמונים. אידיאולוגית כולם הסכימו לחזון הריבונות, אבל מעשית היינו די מגששים בשאלת האיך להגשים את החזון הזה, היינו די אדישים לכך. בזמנינו אפילו לא דיברו על זה ולא עשו על זה כנסים, והתסכול הוא שאז זה היה אפשרי. לפני 45 שנים היה עדיין הלם מלחמת ששת הימים ומולנו לא התגבשו כוחות שמאל גדולים. אם היו ממשלות בישראל בעלות עוז הן היו יכלו לעשות כל דבר, כולל סיפוח סיני שניתנה למצרים ב-1918 כאתנן איפריאליסטי. ובוודאי יהודה ושומרון. כל המדינאים כאן ובעולם ידעו שלמעט אנגליה ופקיסטאן, העולם לא הכיר באחיזה הירדנית ביהודה ושומרון, ולכן אם היינו מעוררים את זה אז ותובעים ריבונות, כפי שתבענו התיישבות, זה היה אפשרי. עד היום אני שואל למה לא דרשנו ריבונות ולא רק את מימוש ההבטחה של 'עוד אלוני מורה'. זו לא הייתה דרישה גרנדיוזית מדי".

תגובות
תגובות בפייסבוק
מערכת ריבונות

23-05-2017

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
קמפיין חדש של תנועת הריבונות מזהיר: כאן תוקם פלסטין!
מערכת ריבונות
04-06-2020
על גדרות ישובים ובצירי תנועה במרכז ובדרום נתלו שלטי קמפיין חדש של תנועת הריבונות המזהירים מסופה של תכנית טראמפ - מדינה פלשתינית.
ריבונות - כתב עת מדיני
כן לריבונות- ללא זיקה לדיל המאה
יהודית קצובר ונדיה מטר
04-06-2020
תכנית טראמפ סותרת מהותית את שיח הנשיא עצמו על זכויות העם היהודי. המענה: החלת ריבונות ללא כל זיקה לתכנית המאה.
ריבונות - כתב עת מדיני
ארה”ב מנסה להפוך את הריבונות לנסיגה חד-צדדית
חגי הוברמן
01-06-2020
נתניהו מוכן לקבל את הצעת ארה"ב כמו שהיא ולא נחוש לתקן אותה. נכונות העמידה של רה"מ על משמר האינטרסים הישראלים נמצאת בדעיכה.
ריבונות - כתב עת מדיני
מדינת טרור בלב הארץ - סכנה קיומית
מערכת ריבונות
02-06-2020
מועצת יש"ע ו'ימינה' התכנסו לישיבה משותפת בה קבעו כי הריבונות היא מהלך היסטורי חשוב אך הקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ היא סכנה קיומית לעתיד ישראל.
ריבונות - כתב עת מדיני
תכנית טראמפ היא יישום נאום בר אילן
שמעון כהן
01-06-2020
נתניהו לא נשמע מעולם מתכחש לנאום בר אילן. נראה שזו תפיסתו המדינית. השוואה לתכנית טראמפ מגלה: זו כמעט אותה תכנית, רק ללא התנגדות סוערת של הימין.
ריבונות - כתב עת מדיני
מידעון ריבונות מס' 8
מערכת ריבונות
27-05-2020
בפניכם מידעון תנועת הריבונות מס' 8 כפי שנשלח לתומכי וחברי התנועה. קוראים, מתעדכנים ומצטרפים:
ריבונות - כתב עת מדיני
עסקת המאה היא הונאת המאה ומלכודת המאה
מערכת ריבונות
26-05-2020
בחינת פרטיה של תכנית המאה מגלה תכנית סדורה לחנק ישובים, לבידוד ישובים ובעיקר, להקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ. בועז העצני מזהיר בראיון.
ריבונות - כתב עת מדיני
נתוני הסקר עוותו - מה באמת חושבים הישראלים על הריבונות
מערכת ריבונות
24-05-2020
נתוני הסקר של 'מפקדים לביטחון ישראל' שובשו על מנת להציג מסקנות הפוכות מהמציאות. קלמן ליבסקינד בדק וחזר עם תוצאות.
ריבונות - כתב עת מדיני
'מלך ירדן חושש ממדינה פלשתינית'
מערכת ריבונות
20-05-2020
המזרחן יוני בן מנחם מספר על השיחה בה אמר המלך עבדאללה לאריק שרון כי אין להתייחס לאזהרותיו שאינן אלא מס שפתיים למניעת התקוממות פלשתינית בארצו.
ריבונות - כתב עת מדיני
דגן: גם ריבונות אינה שווה הכרה במדינת טרור בלב ארצנו
מערכת ריבונות
20-05-2020
ראש מועצת שומרון: ריבונות אינה זקוקה להסכמה אמריקאית. כך פעלו בגין, אשכול ואולמרט. אסור לכרוך ריבונות בהסכמה להקמת מדינת טרור בארץ ישראל.