לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

​עולים קומה - מהישרדות ליעוד

עלינו לקום ולמרוד בהסתפקות, בהישרדות, בבינוניות ובחלקיות. עלינו לקום ולעשות מעשה. יהודית קצובר ונדיה מטר

מפסח עד שבועות עם ישראל מתקדם צעד אחר צעד במסע עמוק ופנימי אל משמעות קיומו-קיומנו.

היציאה מעבדות לחירות, דרך הר סיני בו קיבלנו את הקוד המוסרי על פיו עלינו לפעול בארץ ישראל, אל היעוד של הובלת המוסר האלוקי לעולם כולו, מרגשת, כבדה, מלאת אחריות, אך גם מלאת אתגר.

שורות אלו נכתבות בין הצפירות בידי מי שגם הן דור שני לניצולי השואה.

הישרדות הייתה הערך שהוביל כל יהודי באושוויץ, הישרדות הייתה גם הערך שהוביל את עם ישראל בגולה, ואף כאן, בארץ ישראל, הובילה התנהלות הישרדותית שתכליתה ביצורינו הביטחוני אל מול אויב ומתנכל. צרכי הביטחון בראש מעיינינו, ובצדק, אך לצידם יש להעמיד לנגד עינינו את המטרה לשמה חזרנו לארץ ישראל.

ראשוני המתיישבים של העלייה השנייה הגדירו את ייעודה של העלייה וייעודה של ההתיישבות בארץ ישראל בהקמת חברת מופת. חברה שכזו ניתן להקים, והיא אכן מוקמת, רק בארץ ישראל. בשנת 69 למדינת ישראל הפלאית שלנו עלינו להציב כותרת-יעד גדולה "ממשיכים לבנות חברת מופת שתקרין על העולם כולו".

גם במלאת 50 שנה לנס שחרור חבלי המולדת ההיסטוריים מעמדם הריבוני של אזורים אלה טרם הוסדר, וגם כאן המניע לכך הוא אותה רוח ההישרדות המובילה אותנו, רוח של חשש מהעולם, תגובותיו וגחמותיו.

הגיעה העת להשתחרר מחשש זה שגם הוא נובע מאותו יצר ההישרדות, ולעלות קומה, להתקדם בדרכנו אל החברה המוסרית שהצבנו לנו כיעד. את זאת נוכל לעשות רק במדינה שלמה, רק מתוך השלמת המהלך המוסרי של שיבת עם ישראל לארצו ולערש הולדתו, לחבלי יהודה ושומרון. חובת המוסר הלאומי והבינלאומי הוא שיבת עם ישראל לארצו לאחר שנות גלות שנכפתה עלינו. השלמת ריבונותו של עם ישראל על חבל הארץ אליו שב לאחר שהותקף מידי המבקשים להשמידו היא גולת כותרת מוסרית.

על מנת שתוכל מדינת ישראל להתקיים עליה לצרוב בתודעתה את הרובד הנוסף והגבוה יותר, רובד הייעוד שבלעדיו לא תוכל לתרום את תרומתה לעולם כולו. את הייעוד הזה לא יוכל העם לקיים ללא ארצו השלמה והריבונית, הארץ שהשיבה המלאה אליה היא צעד מוסרי הכרחי לעם ולעולם כולו.

ההשלמה החלקית עם מדינת ישראל החלקית וארץ ישראל החלקית כראשית צמיחת גאולתנו אינה מספיקה. על כך זעק הרב צבי יהודה ביום עצמאות תשכ"ח, שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים: "איפה חברון שלנו, שכם שלנו, יריחו שלנו" וכו'

מדוע לא הסתפק הרב בגבולות החלוקה? מה מסתתר מאחורי זעקתו שהחרידה לבבות ונותרה חקוקה בתודעתנו? מהי ארץ ישראל?

בספרו 'הכוזרי' עוסק רבי יהודה הלוי בקשר המיוחד בין ארץ ישראל לעם ישראל ו'משל הכרם' מבאר את הדברים היטב. כשם שלכל עץ יש צורך באדמה מסוימת, באקלים שרק בו יוכל לתת את פירותיו, כך גם לאומה יש קרקע ייחודית לה, כזו המתאימה לגידול תרבותה וייחודה.

התפתחותו הרוחנית של עם ישראל תבוא לידי ביטוי והשלמה רק בארץ ישראל.

ארץ ישראל השלמה אינה רק שלמות מדינית אלא גם שלמות חברתית ומוסרית. על רקע תפיסה זו הצמיח הדור השני להתיישבות ביו"ש עשרות גרעינים תורניים-משימתיים כמעט בכל ערי ארצנו, מפעלי התנדבות, מפעלי חסד, שירות לאומי, "מעגלי צדק", מכינות, שרות צבאי, המשלבים ומובילים את כלל אפיקי החברה הישראלית.

נבחין כי גם המצוות התלויות בארץ נוגעות ברובן לדמותה המוסרית של החברה - לקט, שכחה, פאה, שמיטה. לא ניתן להפריד בין הכמיהה לארץ ישראל השלמה לכמיהה הישראלית לחברת מופת.

על כן, בשנת ה-50 עלינו לחבר סופית את מדינת ישראל לארץ ישראל. החלת הריבונות על ארץ ישראל מוכרחה לבוא. עלינו להעניק למיעוטים בני העמים האחרים זכויות אנושיות פרטיות אך לא לאומיות.

ואל מול אותם שיאשימונו בכוחניות נצטט את דבריו של יצחק טבנקין, איש ארץ ישראל השלמה: "הכוח הוא תנאי מוקדם לצדק, לחכמה ולשאר מעלות טובות ובלעדיו לא יועיל כל מוסר בעולם. גם בארץ ישראל לא יהיה ליהודים עתיד אלא אם יהפכו לכוח" (אניטה שפירא 2004). בדבריו אלה קבע טבנקין כי ארץ ישראל היא שלמות אורגנית אחת, היא גוף חי, והעברת חלקים ממנו לכוח זר היא צעד גלותי, אנטי ציוני ואנטי מוסרי.

זקוקים אנו בדחיפות למנהיגות בעלת עומק מחשבה ותבונת מעשה, מנהיגות שתדע לקדמנו לייעודנו – להחיל את ריבונותנו על מרחבי ארצנו. בכך יתאפשר לעוצמה הרוחנית האצורה בעם הנבחר לצאת ולהשפיע את אורה וטובה על העולם כולו.

לא "באחרית הימים" ולא בתפיסת "קמעא קמעא" המתפרשת לעתים ככזו הפוטרת אותנו מהעמל העכשווי. עלינו לקום ולמרוד בהסתפקות, בהישרדות, בבינוניות ובחלקיות. עלינו לקום ולעשות מעשה כפי שעשו תלמידי הגר"א, העליות הראשונות לארץ ישראל וראשוני המתנחלים פורצי הדרך ליהודה ושומרון.

תגובות
תגובות בפייסבוק
יהודית קצובר
מעורכי 'ריבונות', ממנהיגות 'נשים בירוק'

תושבת קרית ארבע, מחנכת, ממובילי ההתיישבות ביו"ש, ממקימי הישוב היהודי בחברון. יו"ר שותפה להנהגת תנועת 'נשים בירוק' (יחד עם נדיה מטר). 

01-05-2017

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
לאן דרדרו אותנו אוסלו וההתנתקות - פוסט של עמית סגל
מערכת ריבונות
14-11-2019
איש לא היה תומך באוסלו ובהתנתקות לו ידע שב-2019 יישמעו אזעקות בתל אביב ומצב חירום בירושלים. קראו את הפוסט החשוב שפרסם העיתונאי עמית סגל לנוכח ההסלמה בדרום:
ריבונות - כתב עת מדיני
קמפיין חוצות: בקעת הירדן - קונצנזוס לאומי
מערכת ריבונות
07-11-2019
קמפיין חוצות חדש של תנועת הריבונות: שלטים ובהם ציטוטי המחויבות של גנץ ונתניהו לריבונות בבקעת הירדן נפרסו ברחבי הארץ.
ריבונות - כתב עת מדיני
הליכוד העולמי בעוז וגאו"ן: ציונות היום זה גם ריבונות!
מערכת ריבונות
07-11-2019
חברי הליכוד העולמי קיימו ביקור בגוש עציון ובשמורת 'עוז וגאו"ן'. מ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית: חייבים להחיל את הריבונות גם כאן!
ריבונות - כתב עת מדיני
ראש מועצת יש"ע: ביחד נביא לריבונות!
מערכת ריבונות
05-11-2019
עם בחירתו לכהונת ראש מועצת יש"ע קורא דוד אלחיאני להצבת הריבונות כתכנית המדינית היחידה שעל השולחן המדיני. תנועת הריבונות מברכת ומחזקת.
ריבונות - כתב עת מדיני
סמוטריץ' מוחק בכבישים את הקו הירוק
מערכת ריבונות
03-11-2019
תנועת הריבונות מקדמת בברכה את צעדי הריבונות התעבורתית שמקדם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' וקוראת לשאר שרי הממשלה לנהוג כמותו.
ריבונות - כתב עת מדיני
ההסתדרות הציונות: להחיל ריבונות ביו"ש ובבקעה
מערכת ריבונות
03-11-2019
ה​וועד הפועל הציוני העביר החלטה להחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן ושימוש בשם ההולם: יהודה ושומרון. תנועת הריבונות מברכת.
ריבונות - כתב עת מדיני
​ריבונות בבקעה – לקווי יסוד הממשלה
מערכת ריבונות
27-10-2019
תנועת הריבונות קוראת לנתניהו וגנץ לכלול את הבטחת שניהם להחלת ריבונות בבקעת הירדן במסגרת קווי היסוד של ממשלת האחדות שבכוונתם להקים. 'צעד ראשון אך הכרחי שילכד את העם'.
ריבונות - כתב עת מדיני
​כמה הערות על סדר היום – א'
שמעון כהן
15-10-2019
על ריבונות, זכויות אדם, אמת ושקר, שמאל וימין ועוד כמה. בפניכם מספר פרקים קצרים מטורי סיכום השבוע שפורסמו בערוץ 7:
ריבונות - כתב עת מדיני
שד דמוגרפי? אפשר להרגיע
מערכת ריבונות
15-10-2019
שוב מוכיחים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ניתוחי המומחים שבהם הבהיל השמאל את אזרחי ישראל מתנפצים אל קרקע המציאות.
ריבונות - כתב עת מדיני
נציג נוער הריבונות בפרויקט הנוער המשפיע
מערכת ריבונות
08-10-2019
בפרויקט הנוער המשפיע של 'מקור ראשון' ייצג את תנועת הריבונות אסף ג'ייסון, מהפעילים הבולטים בנוער הריבונות. בפניכם קטעים מהראיון אתו.