לכתבה הבאה לכתבה הקודמת

החור הגדול של חוק הלאום - הארץ נעלמה


(כותב: עו"ד אליקים העצני)

עולם הפוך. במקום שהעולם "הנאור" יקבל את חוק-הלאום החדש במחיאות כפיים ובימין תהיה התנגדות, קורה ההיפך: הימין חוגג והשמאל מתאבל. איך קרה הדבר, ששני הצדדים אינם רואים את מה שחסר בחוק הזה, משהו ששומט מתחתיו את הרצפה, שבחוק הלאום היהודי ארץ ישראל - איננה
?


אניני טעם אולי לא יאהבו את הניסוח הפאסיבי, כמי שאומר 'אני פתוח, תרצה תאכל...' והיו מעדיפים אמירה פרו-אקטיבית יותר. אך אנו נעסוק כאן בפגם הרבה יותר חמור: "עלייה וקיבוץ גלויות" – לאן? 'למדינה'? "עליה לארץ" הוא הביטוי המקובל כל ימי הציונות, מה קרה, למה השמיטו את 'הארץ'?

מתבקש להשוות את הסעיף הזה לחוק-השבות משנת 1950, שהכריז וקבע מתחת לכותרת "הזכות לעלייה" כך: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". "ארצה" – אמרו המחוקקים ההם, שנתיים בסך הכל לאחר הקמת המדינה! לב הארץ לא היה עדיין בידיהם, ובכל זאת הם "חוקקו בסלע" (המליצה של ראש הממשלה) את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ישראל.

איך מעלים בקנה אחד את שני הניסוחים האלה – את הזכות 'לארץ' לעומת 'המדינה הפתוחה'? מחוקקי הליכוד והבית היהודי, למה החלפתם את העלייה 'לארץ המובטחת' בתוצר הדיאטטי 'מדינה פתוחה'?

ומן העלייה להתיישבות. בסעיף 7 לחוק נאמר תחת הכותרת "התיישבות יהודית": "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

איך זה, שהמחוקקים לא שמו לב שבצרוף המלים "פיתוח התיישבות יהודית" – משהו חסר? התיישבות - איפה? במושבות הברון בארגנטינה? אפשר כמובן לנחש, שהואיל ונאמר 'המדינה רואה', מסתמא הכוונה להתיישבות במדינה. כך או כך, מישהו הקפיד גם כאן שלא לומר בלשון בני אדם פשוטה שההתיישבות היא בארץ ישראל והעדיף להשאיר אותה תלויה באוויר.

הבריחה המבוהלת מ'ארץ ישראל' היא שיטתית. הסעיף 6 לחוק מוקדש ל- "קשר עם העם היהודי" ובסעיף קטן (ב) נאמר: "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי".

אימרו: והזיקה 'לארץ', המקודשת זה אלפי שנים בדם ודמעות, היכן היא? ומה קרה ל"ארץ מולדת", הוחלפה ב- "מדינת מולדת"? האם הצטרפתם, המחוקקים מן המחנה הלאומי, לשמאל הקיצוני שמחק את 'ארץ' ישראל והמיר אותה ב'מדינת' ישראל, עד שאפילו מזג האוויר הוא "במדינה"? להם, הניסוחים בחוק הזה הם התגשמות חלומם הרטוב, אבל לכם?! 

כבר בסעיף הראשון לחוק, ס"ק (ג) - "עקרונות היסוד", בולטת המגמה: "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי".

אני כותב מלים אלה בקרית ארבע-היא-חברון הממוקמת כידוע בארץ ישראל, ובמקום לא רע, אבל מחוץ למדינת ישראל. האם כאן, בעיר האבות, ההגדרה העצמית הלאומית היהודית אינה מתממשת?

אפשר לחשוב שמישהו עבר על הטקסט במיקרוסקופ וביער מתוכו כל אזכור לארץ ישראל, לבד מן הקביעה הלקונית, מניין צמחה המדינה: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל".

ההשמטה השיטתית של הארץ מכאן ואילך לאורך כל החוק משדרת לנו שלאחר שהוקמה המדינה - ההגדרה העצמית היהודית מתרחשת ותתרחש רק בגבולותיה. מכאן ניתן להסיק שיתרת השטח שבין הארץ למדינה -פנויה בשביל מישהו אחר.

חוק הלאום נותן ביטוי מובהק לפרשנות המצמצמת, העוינת, של משפט המפתח בהצהרת בלפור ובכתב המנדט: "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל". אויבינו טענו תמיד שהכוונה לשטח כלשהוא בתוך הארץ, לא לארץ כולה... האם זו גם בשורתה של "ממשלת הימין"?

תלויה מעלינו חרב-דמוקלס בדמות "תכנית המאה" של טראמפ. זה עתה פרסם ה-"טריו" – קושנר, גולדבלט ופרידמן פלוס ניקי היילי - מאמר לאתר CNN בו חזרו והבהירו כי ההכרה בירושלים כבירת ישראל אין בה כדי למנוע את חלוקת העיר והתכנית שהם מכינים תכלול הכרה גם "בצרכים הלגיטימיים של הפלשתינים ובאינטרסים של האזור הרחב יותר" (כלומר, כל מדינות ערב), וסיימו ברמז מבשר רעות: "אף אחד לא יהיה שבע רצון לגמרי עם הצעתנו..."

נתניהו מציית באדיקות להוראות ה-'טריו' לצמק את הבנייה בירושלים וביו"ש לממדים מינימליים, שיאפשרו הקמת מדינה פלסטינית לפחות על 90% מאדמת יו"ש, כלומר – גם על מרבית שטח C. בהזדמנויות שונות הודו אנשי נתניהו במפורש שהם מחכים להנחיות מהצוות של טראמפ. כאשר תתפרסם התכנית, נתניהו בוודאי יאמץ אותה בשם הידידות עם טראמפ, כפי שאימץ את תכנית 'שתי המדינות' בגלל האיבה של אובמה.

כאשר קוראים את חוק הלאום על הרקע הזה, עולה המחשבה, שמא גם הוא עבר צנזורה של המפקחים מוושינגטון.

אם יום אחד ייפקחו עיניהם של המחוקקים לראות שהם הביאו עלינו חוק של חלוקת הארץ, חוק בר-אילן 2, תהיה פתוחה לפניהם רק דרך אחת לתקן את הנזק: להחיל גם על יהודה ושומרון את ריבונות המדינה.

רק כך תהיה ללאום היהודי גם מדינה וגם ארץ.

(המאמר פורסם באתר ערוץ 7)

תגובות
תגובות בפייסבוק
אליקים העצני
עו"ד, ח"כ לשעבר, פובליציסט, ממנהיגי גוש אמונים

26-07-2018

אתר זה מנוהל ע”י מתנדבים, כל תרומה תתקבל בברכה

לתמיכה ברעיון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
חצי יובל ל'נשים בירוק' - תנועת הריבונות
מערכת ריבונות
10-10-2018
תנועת 'נשים בירוק', שהחלה דרכה כתנועת מחאה עממית נגד נסיגות וויתורים על חלקי הארץ וכיום מובילה את שיח הריבונות בזירה המדינית-פוליטית, חוגגת 25
ריבונות - כתב עת מדיני
ללא ריבונות ביו"ש חזון הציונות לא הושלם
מערכת ריבונות
11-10-2018
מיזם חדש בגוש עציון: ספרייה ייחודית המכנסת לתוכה כתבים וספרים על הציונות ואבות הציונות. ראש מועצת הגוש: יעד הציונות טרם הושלם כל עוד לא הוחלה ריבונות ביו"ש.
ריבונות - כתב עת מדיני
אבלים וממשיכים את חזונו של ארי פולד הי"ד
מערכת ריבונות
17-09-2018
תנועת הריבונות אבלה על הירצחו של אחד מגדולי תומכי חזון הריבונות, ארי פולד הי"ד, ומבטיחה להמשיך בדרכו וביתר עוז.
ריבונות - כתב עת מדיני
ח"כ זוהר: נתניהו טועה. זה הזמן להחיל ריבונות
מערכת ריבונות
13-09-2018
בכנס לקראת השנה החדשה מבקר ח"כ זוהר את עמדת נתניהו וקורא לנצל את תקופת שלטון טראמפ למהלך החלת הריבונות.
ריבונות - כתב עת מדיני
​שלטי ריבונות לקראת השנה החדשה
מערכת ריבונות
09-09-2018
במבצע שהחל בעיר חברון תלו פעילי תנועת הריבונות כרזות איחול לשנה החדשה: 'תהא שנת ריבונות'
ריבונות - כתב עת מדיני
שקר הפליטות הפלשתינית. ראיון עם ג'ואן פיטרס ז"ל
מערכת ריבונות
04-09-2018
נשיא ארה"ב מבין את מה שלא הבינו ישראלים רבים: אונר"א מנציחה פליטות שקרית. אנו מביאים בפניכם בשנים ראיון נדיר שהעניקה מחברת 'מאז ומקדם', ג'ואן פיטרס, טרם מותה ל'ריבונות'.
ריבונות - כתב עת מדיני
​השרה גמליאל: הריבונות היא דרכו של הליכוד
מערכת ריבונות
04-09-2018
שדולת ארץ ישראל ערכה ביקור בשמורת 'עוז וגאו"ן' לקראת השנה החדשה. במוקד הנאומים: הדרכים ליישום חזון הריבונות
ריבונות - כתב עת מדיני
"בשמאל מנסים להחיות מתים"
יהודית קצובר ונדיה מטר
20-08-2018
ריבונות - כתב עת מדיני
עינויי הרש"פ מקבלים הכשר של זכויות אדם
שמעון כהן
16-08-2018
מסכת העינויים האיקוויזציונית שעברו ערבים תחת ידי מנגנוני הרש"פ הופכים את המונח 'זכויות אדם' למנוגדים לרעיון המדינה הפלשתינית.
ריבונות - כתב עת מדיני
גם ביו"ש לא יוקמו מטמנות אשפה
מערכת ריבונות
14-08-2018
יהודה ושומרון הם חלקים בלתי נפרדים משאר חלקי הארץ, גם בהיבט הסביבתי. כך מבינים גם במשרד להגנת הסביבה ומקבלים החלטות בהתאם.